הפענוח של שפת התנועה

יסודות החשיבה הטיפולית שלי

הפענוח של שפת התנועה

יסודות מעבודתי הטיפולית

קשה עד מאד לנסח את התיאוריה הרב ממדית של הפרדיגמה האפימוטורית לכלל מובאה באתר. כל מי שרוצה מוזמן להיכנס לאתר של יונה שחר לוי. לאתר של יונה שחר לוי אני מבקשת להביא כאן מקצת מהנחות היסוד והמושגים העקריים ששימשו אותי בחשיבה הטיפולית ובהוראה לאורך השנים.

1. המטריצה האוניברסאלית לכל אדם באשר הוא יש רמ"ח איברים ושס"ה גידים. גם בהיעדר איבר מסוים החסר מתגלם בתוך המתכונת האוניברסאלית. לכל אחד ואחד יש סיפור אינדיבידואלי אבל הוא תמיד נכנס למטריצה האוניברסאלית.

לגוף האנושי יש מתכונת אוניברסלית.

הפליאה לתאר את העקרון הזה ויסלובה שימבורסקה בשירה: כף היד / ויסלבה שימבורסקה עשרים ושבע עצמות, שלושים וחמישה שרירים, קרוב לאלפיים תאי עצבים, יש בכל כרית של אצבעותינו החמש. הרי זה די והותר כדי לכתוב את "מיין קמפף" או את "פו הדב".

באותו אופן, גם ההתפתחות האנושית הנורמאלית מתרחשת באותה מתכונת בסיסית עם הבדלים אינדיבידואלים בין פרט לפרט.

להתפתחות המוטורית יש אבני דרך אוניברסליות

2. קשר 'מולי' | קשר 'חייקי' כל פרט אנושי מתפתח ממערך קשר 'חייקי' למערך קשר' מולי'. כל תינוק חייב להפרד מהמעטפת ההורית-חיקית ולהגיע למערך יחסים 'מולי'.

ההתפתחות מתחילה בתוך מעטפת הורית שמספקת חוויית 'חייקיות', וכאשר היא מייטיבה, קשובה ואלסטית, בוקעות ממנה בהדרגה ובתנועות חוזרות של החוצה ופנימה, האייכויות ה'מוליות' שמאפשרות ספרציה, עצמאות ובניית קשר שוויוני ומולי. במקרה הטוב, האייכויות ה'חייקיות' לא נעלמות אלא נעשה בהן שימוש על פי ההקשר (בשינה, במנוחה, באהבה). תמיד נשארת הכמיהה לגן העדן האבוד שהגדילה לא מאפשרת לחזור אליו במלואו.

3. העוצמיות והבליסטיות היצר שמוליך את השינוי הדרמטי מחייקיות מגוננת, רכה, מותאמת לעבר מוליות הוא יצר ה'עוצמיות' (מילה אותה המציאה יונה שחר לוי). זו היכולת, להתגבר על מכשולים, להתמודד עם אתגרים, לחצות את גבולות המוכר לעבר גילויים חדשים. הנגזרת התנועתית העקרית של יצר ה'עוצמיות' היא ה'בליסטיות', לאמור, היכולת, להטיח, לבעוט, לקפוץ, לזנק. זה מתחיל משפריצים באמבטיה, זריקת אוכל והעפת צעצועים ובמקרה הטוב מתעדן ומותאם לכל הקשר.

הנכד שלי מדגים 'בליסטיות' מבלי לדעת שככה זה נקרא...

אני נוטה לחשוב שבלי הייצר הזה, ובמיוחד לאחר שהתוודעתי אליו ונתתי לו לגיטימציה בתוכי, לא הייתי מעיזה להרשם לטיפול בתנועה, לא הייתי מתחילה ללמד, לא הייתי נכנסת בשערי מחלקות פסיכיאטריות ולא הייתי מעיזה למקם את עצמי בעמדת "מטפלת".

4. תלכידי הזיכרון את דפוסי התנועה האישיים מעצבים תלכידי הזיכרון.

כי צורת הגוף היא תנוחת הנפש המפוסלת מבפנים.

אגי משעול

'תלכיד זכרון' הוא חיבור של אירוע או מצב רגשי רגשי עם הנגזרת התנועתית הנובעת ממנו. השפה העברית הקדימה בהרבה את ההבנה הזו וקיימים תאורי מצב רוח ורגש שהם בעצם מצבים גופניים. די אם נזכיר את הביטויים הבאים: פיק ברכיים, לשים רגל, לתת כתף, להפנות כתף קרה, נפלו פניו, ראש בעננים, שחו כתפיו, אצבע בעין, אגרוף הברזל, קשה עורף, חסר עמוד שדרה ועוד ועוד. כולנו בנויים משכבות רבות של תלכידים כאלה ואי אפשר למחוק אותם אבל אפשר ללוש אותם, לתת להם משמעות לזמנם ולהגמיש אותם.

אביא כאן שתי דוגמאות ספרותיות להבנה מרגשת של קיום התלכידים הללו בכל אחד מאיתנו: עמיחי אחרי כל מעשה שאני עושה צועדים אחרי כמו בלוית הילד שהייתי לפני שנים הנער באהבתו הראשונה שהייתי, החיל שהייתי בימים ההם והאיש אפר השער שהייתי לפני שעה ועוד אחרים, גם זרים שהייתי ושכחתי ואחד מהם אולי אשה... מתוך בביתו במדבר של מאיר שלו (רפאל שואל את אמו מדוע אינה פוקדת את קבר אביו) אנשים הולכים לכל מיני מקומות רפאל, רק בשביל לזכור ולהתגעגע... אבל אני לא צריכה ללכת לשום מקום... ...ידיה נעו, עולות מירכיה, מהססות אצל סרעפתה, ואז בטוחות ופרוסות לפני עיניה: גם לקבר אינני הולכת, מה לי להתסכל באצבעות האלה שלי, שילטפו אותו, לגעת בצוואר הזה שלי שהשפתיים של נישקו, הגוף שלנו הוא המקום הכי טוב לזכרונות, לא כן?... ... חייכתי, כי רק שכחנים כמוני מסוגלים להבין ולדעת בדיוק על מה היא מדברת, לזהות את הזכרונות המשתמרים בגוף ולא בראש, אלה ששוקעים על עור התוף ועל רשתית העין, שנצברים בסיבים העייפים של השריר ומתקבצים על קרומי הבטן ובחללים של האף. הנה הם: גייסות גייסות הם צועדים בתוך גופי במצעדי הנצחון שלהם, חולפים במורדות הגרמיים של עמוד השדרה, רועמים באלף סוליות מפורזלות על גווי הצלעות, בוחנים את הכליות ומגחכים.

5. הפרופיל התנועתי מתוך הנחות היסוד הללו ומתוך הבנות וידע עצום שצר המקום מלפרט כאן בנתה יונה שחר לוי פרופיל תנועתי אותו ממלא המטפל תוך התבוננות במטופל ובדפוסי התנועה שלו.

הפרופיל התנועתי / פיתחה יונה שחר לוי

לא אוכל להכנס לכל הדקויות והרכיבים של מילוי הפרופיל, זה קורס שלימדתי במשך שנה שלמה בתכניות ההכשרה. נסיון להסביר ולהנחות כאן יעשה עוול לעבודה ענקית רבת שנים. את כל הרכיבים של הפרופיל אפשר למצוא בספרה של יונה שחר-לוי "מהגוף הגלוי לסיפור הנפש הסמוי". די אם אומר שבאמצעות מילוי הפרופיל אפשר לאתר מצב התפתחותי, טראומות חבויות, 'תלכידי זכרון', מבנה אישיות, רמזים על טיב ואופי המעטפת ההורית ועוד ועוד. הפרופיל אינו קל ללמידה ומחייב השקעה גדולה אבל יש רגע שהוא הופך לפשוט ונהיר וגלוי. השתמשתי בפרופיל לאבחון וגם לבניית אסטרטגיות התערבות בטיפול. לפעמים היכולת לאבחן ולהבין מטופל באמצעות הפרופיל הפתיעה אותי. לאט לאט סמכתי עליו יותר ויותר והבנתי עד כמה הוא גאוני. אני מקוה שספרה של יונה ייצא במהדורה אקדמית כדי שגם דורות המטפלים הבאים יוכלו להשתמש בו כחלק ממסד החשיבה הטיפולית.